טקסט תורני באופן כללי, מורכב מכתיבה אישית, פרשנות וכן מציטוטים.
כותבים רבים המבקשים עריכה פותחים את השיחה בערך כך: "יש לי בקובץ כ-30 אלף מילה, אבל יש גם הרבה ציטוטים מן המקורות, אז יש לך (כלומר לי) פחות עבודה".
נכון או לא נכון? התשובה, כמו בחיים בדרך כלל – כן ולא.
נכון שאני לא מתכוון ולא רשאי לערוך את הציטוט מן המקורות, אבל, וכאן מגיע הדבר שלא מביאים בחשבון – הציטוטים בטקסט הגיעו אליו באחת משתי דרכים; בהקלדה אישית מתוך הספר (במקרים די נדירים) או בהעתקה ממאגרי מידע (ברשת, פרויקט השו"ת וכדו'). ובכן, בהקלדה כמו בכל מעשה אנושי יש טעויות ושגיאות, לכן כדאי בהחלט להביט ולקרוא את הציטוט בתשומת לב ולאתר את השגיאות. ומה בדבר מאגרי המידע? גם כאן נכונה לנו הפתעה (או שלא…) יש לא מעט שגיאות במאגרים, ואם אלו מקורות מרכזיים שכמה כותבים מצטטים במאמריהם, אזי נמצא את אותה הטעות משוכפלת בכמה וכמה מקורות/אתרים!!
אז מה עושים? פשוט, עוברים בתשומת לב גם על המקורות שציטטנו במאמר או בספר.
אכן, לא תמיד זה פשוט כל כך, מי שאין לו ניסיון בהגהה – לרוב לא יאתר טעות של אות אחת, אם מחוסר תשומת לב אם מחוסר ידע.
לכאן בדיוק נכנס העורך-מגיה המומחה כשיש לו גם ידע נרחב במקורות – השילוב בין השניים מעלה בעשרות אחוזים את הסיכוי למצוא את הטעות "הקטנה" הקיימת בציטוט ועלולה לחמוק מהעין הבלתי מנוסה.
