תגיד, אתה סופר מישהו?
יש דברים שלא אכפת לנו לדעת "בערך", בלי מספר מדויק. למשל, כמה קלוריות אכלנו היום או לכמה טלפונים ענינו.
אך האם נענה "בערך 5", למי שישאל אותנו "כמה ילדים יש לך?" – התשובה ברורה…
אם נקפוץ רגע לספירת העומר – למה סופרים רק עומר, ולא סופרים "עומרים"? אם כבר, לא עדיף לספור חבילת שיבולים תפוחה ומזינה, ולא איזה עלה דקיק ויחיד של תבואה?
הרי העומר האחד, ערכו דל. נו באמת, כמה שווה שיבולת אחת בודדה?
ובכל זאת – סופרים אותו.
אכן, דווקא במעט מדובר. אני סופר גם את העומר האחד, את השיבולת האחת – אני נותן חשיבות לפרט הקטן – לכל אחד מה־ .Details
ואם אני אכן סופר כל פרט, אוכל להתחיל לספר סיפור.
מי יכול לכתוב?
"הסיפורים הכי טובים קורים למי שיודע לספר אותם…", אמר פעם מישהו.
ומהי בעצם היכולת לספר?
היכולת לספור! לשים לב לפרטים,
בעיקר לאלו שבתוכנו – למחשבות, לרגשות, לדיבור הפנימי.
כולנו בעצם חווים חוויות רבות בתחומים שונים, אך ההבדל בין איש לזולתו הוא ביכולת הזאת "לצוד", להתמקד ב"זום־אִין" על פרט קטן ולספר עליו. חיינו רקומים דווקא מהפרטים האלה.
גם אם התחלנו לכתוב בגדול, עלינו להחשיב גם את הקטן; לתפוס רגע קטן ועליו לספר – מחשבה, קונפליקט או זיכרון עבר של הגיבור שאפשר להעצים אותו ולתת לו במה בספר שלנו.
אם כן,
אם אתם באמצע כתיבה ואפילו בהתחלה ולא יודעים איך להתקדם – חפשו רגע קטן, תנו לו נפח וצבע, רקמו סביבו משמעות, ומשם יוכל להיוולד הרעיון הבא, וזה שאחריו והבא בתור…
ואם תרצו נוכל לעזור לכם הן בשכתוב הן בליווי כתיבה, בעריכה או בהגהה.
